סיבוב הפרסה של גולדסטון

ריצ'ארד גולדסטון מודה שעשה טעות ומסקנותיו היו שגויות.

אני סולח לו.

בטח, מה לא ?

הוא כתב ב"וושינגטון פוסט" שהוא טעה.

אחרי שנתיים, אחרי שמונה בידי קדאפי (מועצת זכויות האדם של האו"ם מינתה אותו, ונשיאות המועצה היא השגרירות הלובית), אחרי שהתעלם מהטקטיקות הידועות של החמאס.

מה קרה ?

לא, אני לא באמת סולח לו, אם יש צדק בעולם, הוא יוכה ויושפל בצורה ציבורית, עד שיהיה ברור מי ומהו החלאה הזה שבוגד בעמו. לשעבר.

אבל מה כאן, בארץ ישראל שלנו, שגודלה אינוה עולה על אחד חלקי 150 מאירופה, או אחד חלקי 500 מהעולם הערבי, או אחד חלקי 3000 מהעולם המוסלמי ?

פה יש ריכוז טהור של שונאי ישראל, משלנו, מאיתנו, מתוכנו.

הנה למשל סיפור על שולמית אלוני, שהתראיינה באיזה מין שידור הזוי בידי יהודיה מארה"ב.

שם שאלה אותה המראיינת מין שאלה כזו "בכל פעם שעולים טענות פה על ישראל מייד עולים הקולות שטוענים לאנטישמיות, מה דעתך ?"

ומגיבה לה שולמית אלוני "יש לנו מין טריק שבכל פעם שמעלים נגדנו ביקורת באירופה אנחנו מייד זועקים אנטישמיות".

הבנתם ?

כשלא דווח הטבח באיתמר, שם הרוצח שיסף גרון של תינוקת בת 4 חודשים, אז זה בסדר, אבל כשבאותו יום שבו לא דווח הסיפור דווח משהו זניח על הפלסתינים ?

האם זו אנטישמיות ?

למען האמת לא, זו צביעות קודם כל ואח"כ רשעות.

ובסופו של דבר יש גם אלמנט של אנטישמיות.

אבל הנקודה שלי היא פשוטה, גולדסטון לא מטריד אותי, מטרידים אותי אנשי השמאל כאן מבפנים, שיודעים את האמת ובוחרים לשקר.

מה יש לנו בעם הזה, שמוציא מתוכו מוגלה שכזו ?

העיתונאי הנחות ביותר בארץ ישראל

בן כספית.

קראתי את דבריו ביום שישי האחרון (1.04) , יותר נכון לומר, ניסיתי.

נגעלתי, הלכתי לעשות דברים אחרים.

הנה כמה דברים שכותב בן כספית :

* פרשת "ביביטורס" קשה וחמורה בהרבה מפרשת "ראשונטורס" ... בהשאווה לעלילות נתניהו ורעייתו, אולמרט הוא צליין איטלקי.

מישהו יודע מה זה צליין איטלקי ?

אני לא, אבל מילא.

בואו נבחן את ההשוואה הזו :

1) פרשת ראשונטורס - אולמרט מקבל נסיעות במחלקה ראשונה, על חשבון אגודות ישראליות, כשבמקביל נרשמות חשבוניות כפולות, מה שמעלה את החשד שהכסף הנוסף, עבר ישירות אליו.

2) ביבי נסע לחו"ל עם אישתו למטרות פרו ישראליות, על מימון הגופים המארחים.

לכאורה ההבדל ברור, הכסף במקרה הראשון הלך לאולמרט ובמקרה השני שולם עבור שירותיו של נתניהו.

המקרה הראשון במהלך משפט, לגבי המקרה השני, יגידו ימים.

אבל נעזוב את הפרשה, בואו נתמקד בבן כספית, צורת הכתיבה שלו מעידה על מעורבות אישית, כאילו יש לו חלק בחקירה,

שאינו של עיתונאי שמתעד ומסקר, אלא של מאשים.

הוא אפילו אומר "שרה התכוונה אליי ואל רביב דרוקר", כלומר הוא שם את עצמו כעומד בשער, כמאשים, זה שמראה עם האצבע.

הנה ציטוט שבעיניי הוא מבדח, אבל גם עצוב, על מה שנכתב בעיתון :

*דבריו נטולי יסוד כלשהו ואף מחוצפים. רדיפה ? רדיפה נגד ביבי ? לא היה ראש ממשלה שנהנה כאן משנתיים של שקט מוחלט, כנתניהו.

ובכן, מעבר לשקר הלא ייאמן בחלקו השני של הציטוט, הרי בן כספית עצמו ביזבז עשרות דפים על ביבי ואישתו לא פחות משהעיתון בזבז על על מיני סלבריטאים בגרוש, הרי נשאלת השאלה, האם כך כותב בן אדם שתפקידו לכתוב בעיתון ?

"נטולי יסוד ואף מחוצפים", למה ? תפרט, תסביר, הרי בכתיבה כזו אתה מראה שזו דעה שלך בלבד (ושל כאלה ששותפים לדעה זו).

אבל בן כספית החליט שהוא שותף מלא לכתב האישום המוסרי נגד ביבי.

האמנם ?

רביב דרוקר עשה את התחקיר ושידר בטלוויזיה, שמו הוא זה שנושא את הכתבה, מה עשה בן כספית ?

פולו אפ.

המשך מילולי ולא ענייני.

תסתכלו על העמוד הראשון של מעריב והסיקור של הפרשה, שני עמודי צבע (של יום שישי, יש לזכור) עם תמונה ענקה של בני הזוג נתניהו וכל מיני שלטים על מילים ופירושן.

פרסום בעמוד אחד כזה עולה עשרות ומאות אלפי שקלים לפעמים.

שני עמודים ביזבזו בשביל דבר שהיה יכול למלא חצי עמוד.

זו בומבסטיות, זו טקטיקה.

להראות צבע ולעשות רעש ולקוות שהאמת תחמוק בין כל ההסחות דעת.

ולמרות שבעם שלנו יש לא מעט שחיים על הלחם ושעשועים האלה, אני מאמין שהפרשה תסתיים בלא כלום.

המשך סיקור כאן, לא של הפרשות, אלא של העיתונאים, שהפכו בעיני עצמם לחשובים מהסיפור.